חלק מסרטני העור מפושטים בתוך העור הרחק מעבר למה שנראה על פני השטח.
לגידולים אלה עלולים להיות "שורשים" או "זרועות" בעומק העור או לאורך כלי דם, עצבים או סחוסים. בנוסף גידולים שחזרו לאחר הסרה חלקית עלולים לשלוח שלוחות עמוק מתחת לפני הצלקת הניתוחית. לניתוחי מוס (MOHS) שיעור ההצלחה הגבוה ביותר מכל שאר הטיפולים הקיימים לסרטן העור בסילוק הגידול ובמניעה של חזרת הגידול. ההסבר לשיעור הריפוי הגבוה בהשוואה לניתוח סטנדרטי נעוץ בשיטת עיבוד הרקמה. ניתוח מוס הינה השיטה היחידה בה נבדקים מלוא שוליי הרקמה שהוסרה. הרקמה נכרתת בשוליים בריאים צרים, הרקמה מאוירת ומעובדת בטכניקת השטחה, הקפאה, חיתוך וצביעה המאפשרים לעקוב אחר כל זרוע או "שלוחת" גידול ולמקם אותה ביחס לפצע הניתוחי.
אחת מנקודות התורפה של סרטני העור היא העובדה שמדובר בגידולים המשכיים שמקורם בתא אחד וכל החלקים שלהם מחוברים באופן רציף זה לזה. ניתוח MOHS מנצל נקודת תורפה זו ומתוכנן במיוחד כך שניתן יהיה לעקוב אחר "שורשים" סרטניים אלה ולהסירם עד תום ובכך למנוע חזרה נוספת של הגידול.
לעומת זאת בניתוח סטנדרטי לכריתת נגע סרטני, הרקמה מוסרת עם שולי בטחון בריאים של 4-5 מ"מ והפצע נסגר בתפירה או נותר פתוח לריפוי משני. בימים הבאים הרקמה נבדקת במעבדה באופן חלקי בלבד – קרי מבוצעים מספר חתכים מדגמיים ברקמה, חיתוך הדומה לפרוסות בכיכר לחם. על פי חתכים מדגמיים אלו מוכרזת הכריתה ככריתה בשוליים נקיים או מעורבים בגידול – דבר המצביע על שארית גידול בפצע. בשיטה סטנדרטית, יתכן והגידול חודר לשוליים באזור שלא נבדק וכך התשובה הפתולוגית מטעה ועלולה לקבוע כי הסרת הגידול שלמה בעוד שהלכה למעשה נותר גידול בגוף. תשובה זו מגיעה ימים או שבועות לאחר שהפצע נסגר והחלים ובמידה והשוליים מעורבים ינותח המטופל בשנית ותיכרת הצלקת עם שולי בטחון או לחלופין יבוצע ניתוח מוס.